רצף פיצויים, רצף קצבה ומה שביניהם
- טופס 161 חדש / 161א ישן

עד סוף דצמבר 2023, הפנייה למס הכנסה בנוגע למיסוי מענקי הפרישה והפיצויים נעשתה באמצעות שני טפסים;

 טופס 161 - טופס שהמעסיק מחויב לתת לעובד עם סיום עבודתו  ובו פירוט מענקי הפרישה שכוללים:   יתרות שנצברו בקופות הפיצויים בתקופת התעסוקה ותשלומים חד פעמים ע"י המעביד

(השלמת הפיצויים מעבר לקופות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, פדיון ימי מחלה לעובדי ציבור, מענקים מיוחדים בעזיבה וכו).

​

 טופס 161א - טופס שבו הודיע העובד הפורש למס הכנסה איך הוא בוחר לייעד את מענקי הפרישה (שפורטו בטופס 161);  האם הוא מבקש לקבל פטור מס על חלק מהכספים (במגבלה שסך המענק הפטור לא יעלה על 13,310 לשנת ותק), האם הוא בוחר לשמור את הכספים הקצבתים בקופה, האם הוא בוחר לדחות את התחשבנות על  פיצויים הוניים וחלק מתשלומים החד פעמיים מהמעביד -  לדחות לפחות עד מועד סיום עבודתו אצל המעביד הבא, האם הוא מבקש פריסה  וכו

​

לאחר קבלת טופס 161א ובדיקתו, הוציא "פקיד השומה" לעובד, אישורים בנוגע ל: סכום המענק הפטור, סכום המענק החייב ושעור המס לניכוי בגינו, אישורי רצף קצבה ורצף פיצויים, אישורי פריסה, תאומי מס שנתיים וכו.  (בהמשך, העובד העביר אישורים  אלו לקופות ולמעביד).

​

טופס 161 החדש 

החל מ 1.1.2024 צריך להשתמש ב טופס 161 החדש  שמחליף ומאחד את טופס 161 וטופס 161א   ומותאם לשינויים בחקיקה משנת 2000 ואילך

רשות המסים פרסמה דברי  הסבר לעובדים כיצד למלא את חלק ב' בטופס החדש ב "מדריך פרישה מעבודה" + "הנחיות למעסיקים" לגבי הדיווח בטופס 161 החדש וחוזר טופס 161 -עדכון ודגשים נוספים למעסיקים (הבהרות) מ 28.6.23. 

​

אחת ממטרות הטופס החדש היא לייתר את הצורך בפניות למשרדי השומה במקרים פשוטים שכיחים.   העובד הוא זה שמעביר את טופס ה161 הסופי לקופות ולא המעביד!  

​

בטופס מדווחים את כל התשלומים הנובעים מהפרישה ("מענקי הפרישה"); ערך הפיצויים למס בקופות, השלמות פיצויים, מענק הסתגלות, פדיון ימי מחלה, מענק שנים עודפות, פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת וכו  (להבדיל, פדיון ימי חופשה ותשלום עבור אי תחרות, אינם מענקי פרישה).

​

  בעת מילוי חלק ב' בטופס 161 חדש - צריך לבחור  בין חמש אפשרויות:   

1. התחשבנות מידית - לבקש למשוך את מענקי פרישה (פיצויים) בפטור ממס  [עד ל 13,750 שקל לשנת ותק]  או לחליפין לבקש שהם יהיו חייבים במס  +  האם לבקש פריסת מס על היתרה החייבת במס [אחורה או קדימה]. 

2. לדחות את התחשבנות המס ולבקש רצף קצבה   [הכוונה, ליעד את המענק לקבלת פנסיה בעתיד]

3. לדחות את התחשבנות המס ולבקש רצף פיצויים (במידה וחלק ממענקי הפרישה כולל סכום חד פעמי המשולם ע"י המעביד - נדרש להפקיד אותו בקופת גמל ייעודית)    [המטרה, ליעד את המענק למשיכה חד פעמית בעתיד ולשלם עליו מס לפי שיעורו בעתיד]

4. לבחור בשילוב של אפשרויות 1+2 [משיכת פיצוים מידית + רצף קצבה]

5. לבחור בשלוב של אפשרויות 2+3 [רצף קצבה + רצף פיצויים, ללא משיכת פיצויים מידית].

​

תהליך מילוי הטופס ודיווחו;

1. המעביד מקבל טפסים מכינים ל161 - פרוט יתרות ליום העזיבה, מהקופות (שבהן מופקדים כספי הפיצויים, וכוללות קרנות פסיה, ביטוחי מנהלים וקופות רגילות אחרות) וממלא את חלק א בטופס (המקביל לטופס 161 הקודם)  ונותן אותו לעובד העוזב.   לחליפין למעביד ישנה אפשרות  לדווח דיגיטלית באמצעות המערכת המקוונת החדשה (ראו הסבר למטה).

​

2. העובד ממלא את בקשותיו בחלק ב'  בטופס (המקביל לטופס 161א) ומציין בכל שורה בטופס האם ברצונו לקבל חלק מהמענק בפטור ממס, בחיוב במס או ליעד את הסכומים בקופות לרצף קצבה או רצף פיצויים.  לאחר מתן הוראותיו, מחזיר העובד את חלק ב חתום למעביד.{לחץ להסבר}

 בעת מסירת הטופס, אסור למעביד לדרוש מהעובד למלא ולחתום על חלק ב' מיד.

בחוזר העדכון למעסיקים  מצוין שפרק הזמן הרצוי שבין מועד העברת חלק א' של הטופס לעובד לבין מילוי חלק ג'  הוא כעבור 10 ימים וזאת בהתחשב בדין, בחוק הגנת השכר סעיף 20 ובפסיקה בנידון במהלכם יתאפשר לעובד להתייעץ ולקבל החלטות לגבי בחירותיו (מילוי החלק).  

​

3. בהמשך, המעביד ממלא בהתאם לנסיבות את חלק ג' בטופס (הכולל חישוב המס לניכוי ולעיתים הנחיות ישירות לקופות).  המעביד מחויב למלא חלק זה גם אם העובד לא החזיר לו את חלק ב' .

בסיום התהליך המעביד; מצהיר, חותם, שולח את הטופס לפקיד השומה (כיום, בדאר רשום או במסירה אישית...) ונותן העתק לעובד. 

במקרים בהם ניתנו על ידי המעסיק הנחיות לקופות הגמל, באחריות העובד למסור את הטופס לקופות.

​

4. בהנחיות למעסיק נאמר שרק במקרים בהם לא מתקיימים תנאים המפורטים בטופס, על המעסיק להפנות את העובד לפקיד השומה לשם קבלת הנחיות ביחס לסכומים המדווחים בטופס. 

במקרים אלו במידה ומעביד משלם מענקים לפני קבלת אישור פקיד השומה עליו לנכות לפי מס שולי, ללא מתן פטור (בעבר - 47%).

בהמשך, העובד (או מייצגו) פונה לפקיד שומה בבקשות, פקיד שומה בודק ונותן אישורים לעובד  והעובד מעביר העתק  של אישורי מ"ה לקופות לביצוע.

​

5. לבסוף, הקופות פועלות בהתאם להנחיות שבטופס 161 שהמעביד שלח או לאישורי פקיד השומה.

​

6. כחודשיים אחרי שהטופס המלא הועבר לקופות, מומלץ לבדוק שהוראות טופלו נכון בקופות.  ניתן לבדוק זאת באמצעות בקשת עדכון יתרות מהמסלקה הפנסיונית  ובחינת הייחוס המוצג ב "דוח יתרות כספי פיצויים לצרכי מס הכנסה" .​

 

ב 7.1.2024 נפתחה לדיווחים  מערכת מקוונת לדיווח על עזיבת מקום העבודה  (לאחר השלמת השלב הראשון בפיתוח)

• המערכת מאפשרת למעסיקים שנרשמו, לדווח באופן מקוון לרשות המסים את חלק א' בטופס 161  (ע"י דיווח ישירות במערכת או טעינת קובץ ממערכת השכר), ובעשותו כך הוא "ימלא את חלקו בדיווח".

• לינק למערכת:  https://www.gov.il/he/service/system-reporting-job-departures

• העובד יקבל מסרון או דוא"ל מרשות המסים ויתבקש להיכנס למערכת לצפות בנתונים עליהם דיווח המעסיק ולקבל את החלטותיו ביחס לסכומים שהועמדו לרשותו אגב פרישתו.

•  בחירותיו של העובד יקלטו ישירות במערכת רשות המסים. 

• המערכת בגרסתה הראשונה מאפשרת  לעובד בחירה בייעוד כספים לקצבה בלבד והאישורים במקרה כזה יופקו באופן מידי! - לגבי בחירות אחרות (כמו משיכה) הן יועברו באמצעות המייצג (במערכת המייצגים)  או בפניה מקוונת למשרד השומה הרלוונטי באמצעות מערכת הפניות לציבור (מפ"ל).  בעתיד יטופלו גם פניות אלו במערכת עצמה.

•  בסיום התהליך יישלחו לעובד ולמעסיק הודעות כי האישורים זמינים במערכת. 

•  יודגש כי באחריות העובד להעביר את האישורים שהונפקו ע"י פקיד השומה למעסיק ולקופות הגמל.   בשלב זה, האישורים אינם מועברים ישירות לגופים המשלמים (להוציא גופים ציבוריים מקורבים כגון קופות הפנסיה הוותיקות ו"מופת"). 

• מעסיקים שמשתמשים במערכת המקוונת החדשה לא צריכים לטפל בחלק ב'  ובחלק ג'  של הטופס החדש!

​

הערות

1.  גם בעבר,  המעסיקים יכלו  בנסיבות מסוימות לבצע את חישובי המס ולהנחות את הקופות, רובם בחר להפנות את העובד להגיש ישירות את טופס 161א לפקיד השומה.   ברירת המחדל כעת שונתה,  והמעסיק מחויב בטופס החדש למלא את החישוב והנחיות בטופס ולשלוח ישירות לקופות, וכאמור רק אם לא מתקיימים תנאים מסוימים, עליו לנמק ולהפנות את העובד לפקיד השומה לקבלת אישורים לניכוי מס במקור מהמענקים.

2. בעזיבות שבהם העובד מקבל תשלומים חד פעמים; קופות הוניות, פדיון ימי מחלה, השלמות פיצויים (מעבר ליתרות בקופות), חלף הודעה מוקדמת, קמ"פ, ומענקים מיוחדים מהמעביד (שכיח בהייטק)  - מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי ( הכולל, הסבר אפשרויות הבחירה בטופס 161 החדש ומשמעותם, מילוי טכני של חלק ב', בדיקה טכנית של המילוי ע"י המעביד, וכו).​

3. במקרים נפוצים בהם המעביד רק משחרר את הקופות הקצבתיות בעזיבה, העובד רשאי לא למלא את חלק ב',   וקופות הגמל מונחות לייחס את הכספים לצרכי מס ב"רצף קצבה אוטומטי" [לפי סעיף 9 (7א)(ז1) ].   לרוב מדובר בעובדים שהחלו לעבוד מ 1.1.2008 ואילך.        

4. בעבר העובד יכל לפנות בתוך שנה מיום העזיבה ולבקש לשנות את בחירותיו בטופס 161א ("בסמוך לעזיבה").   סביר שגם כעת הרשות תאפשר לשנות את הבחירות בחלק ב' במהלך שנה, מבלי שהדבר יהווה אירוע של חזרה מרצף קצבה או מרצף פיצויים.    צריך לזכור שבמועד העזיבה ישנה אי ודאות לחלק מהעובדים, מתי והאם ימצאו מקום עבודה חלופי / האם ירצו לפתוח עסק ומה יהיו הכנסות בשנים הראשונות וכו.  

5. במקרים חריגים, ימולא חלק ב, בנפרד ע"י העובד (או ימולא טופס 161א) והעובד יפנה למשרד פקיד שומה; לדוגמה בעת בקשת פטור ממס מפקיד השומה בשל מענקי שנים עודפות שמשולמים ע"י הקופות הפנסיה הוותיקות (בסמוך למועד עזיבת עבודה של פורשים לגמלאות).

6. במקרים של קבלת "מענקי פרישה מיוחדים" מהמעביד ובחירה להפקידם בקופת גמל "ברצף פיצויים" (הסבר בהמשך), יש צורך, כמקודם בפניה לקבלת האישורים מהחטיבה המקצועית ברשות המסים (ולא בפניה הרגילה למשרדי פקיד השומה).

7.  בעת החלטה על סיום רצף פיצויים מעביד קודם, והגשת בקשות בגינו  - יש צורך ליידע את המעביד הנוכחי בדבר ההחלטה  - ומעביד יציין בחלק ג שהוא מפנה את העובד לפקיד שומה.​

8.  מנובמבר 2023 מוצגים ב"אזור האישי רשות המסים" אישורי פקיד שומה שניתנו בשנים האחרונות, אולם עדיין בעת סיום רצף פיצויים ובקשה לפטור בקיבוע , הרשות מבקשת העתקי 61 מקורים ולכן חובה לשמור העתקים של כל טופסי 161 ואישורי מס הכנסה בגינם עד להגשת בקשה לפטור ב"קיבוע זכויות".      הכלל ברשות הוא שבהעדר מסמכים  - מה שלא הוכח זו בעיה שלך ולא יינתנו הקלות מס.

9. מומלץ למי שמקבל פנסיה וממשיך לעבוד באותו מקום עבודה - לשמור דוח שיציין את סכום הפיצויים ששימש למתן הפנסיה (ימנע צורך בשחזור הסכום בעתיד בעת עזיבת מקום העבודה - כנתון ל 161) [ שכיח בקרנות הפנסיה הוותיקות].

10. לדעת רשות המסים "אין בטופס החדש הנחיות חדשות"  - חבל שלא נוצלה ההזדמנות לפשט את ההוראות וההתניות שבתהליך (במסגרת "שיקול דעת פקיד שומה", או בייזום שינויי חקיקה)

11. לגבי עזיבות לפני ה 31.12.2023  טפסים 161 "ישן"  ו 161א - ממשיכים להיות בשימוש בעת הצורך בעדכונים לטפסים ישנים שהוכנו בעבר.

12. השלמות פיצויים ידווחו ע"י המעביד בפסקה א.9 בקוד 6 (ראו גם הערה 13 בדברי ההסבר שבטופס, וחוזר 4/2019).  במידה והשלמת הפיצויים מופקדת בקופה בעת העזיבה, יש להפקידה לפני הוצאת טופס ה161.

13. נקווה שרשות שוק ההון תתעורר ותחייב את הקופות, להתריע בפני העמית - במידה וחלפו 3 חודשים ממועד ההפקדה האחרון בקופה (וידוע להן על העזיבה) והן טרם קיבלו הנחיות בנידון מהמעביד או  מרשות המסים (המטרה למנוע מהכספים להיוותר, שנים, בסטטוס "מיסוי - לא מיוחס").     זו שערורייה שעד היום הקופות לא מתריעות!!! 

14. ​בנוסף לדיווח על "משכורת חודשית אחרונה" (סה"כ ברוטו למעט שווי רכב והחזר הוצאות, משמשת לחישוב המענק הפטור, לפי 13,750 לשנת ותק)   ולדיוות על "משכורת חבות לפיצויים" - לפי חוק פיצויי פיטורים (משמשת לחישוב תקרת רצף פיצוים) נוספה בקשה לדווח "משכורת מבוטחת אחרונה" (הסכום שעליו מפקידים הן לפיצויים והן לפחות ל5% גמל - שדה 244 בטופס 106)  - לפעמים יש הבדל בין שני האחרונים; לדוגמה לגבי בעלי שליטה המוגבלים בגובה השכר המותר כהוצאה בחברה ולכן לעיתים "השכר לגמל" אצלם גבוה יותר.  דוגמה אחרת - בשל השונות בסכומי התקרות לשווי, יש עובדים בכירים הבוחרים שלא להפקיד לתגמולים מעבר לתקרת השווי לתגמולים (סכום תקרת השווי לפיצויים גבוה יותר).    סכום "המשכורת המבוטחת" משמש ב: 

•  בדיקת הסכום המקסימלי המותר לרצף קצבה (הערה 26 בטופס).

• בתחשיב התקרה המאפשרת רצף קצבה אוטומטי.

• במשכורת במסגרת תחשיב שווי פיצויים.

• בתחשיבי הפקדת השלמה לפיצויים בקופות המותרת ללא זקיפת שווי (נעשות לעיתים ע"י המעביד לפני הפרישה).

​

עובדים שחויבו בשווי פיצויים​ במשכורת החודשית

1. בחלק א, נוספה פסקה 10.א ובה נדרש המעביד לדווח על הפקדות שבוצעו החל מ 2017 וחויבו בשווי לפיצויים במשכורת גבוהות (בעבר הדיווח היה מבוצע בנספח א' לטופס 161) , להלן "תשלומים פטורים".   

   • צריך לציין בטופס את הסך הנומינלי לפי מערכת השכר (או מטופסי 106) ולבדוק שסכום זה מתאים לרישום של ההפקדות פיצויים לקצבה מוכרת בדיווחי הקופות. 

   • לאחר בדיקת ההתאמה,  המעסיק יקבל נתונים מהקופה וימלא בפסקה בנפרד גם את סכום תשלומי הפיצויים שחויבו במס דלעיל, ביחד עם הרווחים עליהם ליום הפרישה. 

   • להערכתי במרבית המקרים הסכום המדווח בקופות יהיה נמוך מהסכום שבפועל נזקף שווי בשכר... במקרה כזה המעביד צריך לדווח בממשק המעסיקים לקופות הגמל הכללי ולכלול בו דיווחים רטרואקטיביים לפי חודש שכר של סכומי השווי.   הקופות אמורות לקלוט ולעדכן אצלם ובהמשך לשלוח טופס מכין ל 161 מעודכן.  באם ההליך נכשל, המעביד צריך כבעבר למלא נספח ידני ובו פרוט חודשי של סכומי השווי שנזקפו ולתת לעובד ביחד עם  טופס ה161.

   • במקרה כזה של מילוי נספח וקיום אי התאמה נומינלית בין דיווחי המעביד לרשום בטופס המכין ל161 של הקופה [ספרי הקופה], העובד צריך לטפל בנפרד (מהטיפול ב161) מול הקופות בהסדרת הרישום אצלן של "התשלומים הפטורים" ורווחים עליהם [יכול לקחת מספר חודשים]. 

   •  המלצתי לבכירים שמשכורתם לפיצויים הינה מעל לתקרת שווי לפיצויים (41,500 לחודש בשנת 2024) ולמעסיקים, לא לחכות לעזיבת מקום העבודה לביצוע התאמה...  מומלץ לבקש במהלך  2024 מחשבי השכר בחברות לבצע התאמה ייזומה עם הקופות בנידון.   במסגרת אותו מהלך כדאי גם לעובדים לבחור באלו מהקופות להפקיד "תשלומים פטורים" אלו.  

   • ראו גם מאמר "קצבה מוכרת".

2.  ​​בהערה 4 לטופס נאמר שהעובד יכול לפנות ישירות לקופה החל מיום הפרישה ולבקש למשוך את סכומי "תשלומים פטורים" בניכוי 15% מס על הרווחים הנומינליים בלבד, לחליפין הוא יוכל מגיל 60 ואילך לקבל מהם "קצבה מוכרת" (פנסיה ללא מס).  [אין צורך לפנות לפקיד השומה בנושא זה].

​

   להלן הסברים לאפשרויות ומהי פריסת מס:

"רצף קצבה" – הגדרה, מתי אפשרי, תנאים

רצף קצבה משמעו השארת כל או חלק מהכספים בקופת גמל לקצבה (פנסיה), וייעוד שלהם לקצבה שתינתן בעת הפרישה הסופית לגמלאות.

 

לא ניתן לבחור ברצף קצבה כאשר סכומי פיצויים משולמים ע"י המעסיק ישירות (בעת; השלמת פיצויים, תשלום ימי מחלה, העברות מקופות מרכזיות וכו), או במקרים של יתרות כספים בקופות  הוניות. 

​

בקופות הוותיקות קיים רצף אוטומטי, משום שאינן מאפשרות משיכה של חלק מכספי הפיצויים וכו'.

​

בעת עזיבת העבודה, ניתן להחליט למשוך את הכספים הפטורים, ואת היתרה (כלומר, את כספי הפיצויים החייבים במס) לייעד לרצף קצבה - ובכך, לדחות את התחשבנות המיסוי עליהם.

​

במקרים שבהם יש השלמת פיצויים (תשלום מעבר ליתרה בקופות), ניתן לבקש מהמעביד להפקיד בעזיבה  את חלקה בקופה קצבתית, עד גובה ההפרש בין מכפלת המשכורת אחרונה בשנות הוותק לבין ערך היתרות בקופות - ללא חיוב במס, וזאת בכפוף למגבלות מסוימות הנגזרות מתקרת ההפקדה השנתית לפיצויים (41,500 לשנה ב2024) ומשווי שנזקף בעבר וכו'.

​

רצף קצבה כברירת מחדל (אוטומטי)

מ-2017 קיים רצף קצבה כברירת מחדל לגבי סכומים שהופקדו בקופות קצבתיות והוא חל בגבוהה מבין שתי התקרות הבאות:

- ערך הכספים בקופת הגמל לקצבה (פנסיה) קטן מ-415 אלף ש"ח

- ערך מכפלת "השכר המובטח" (41.5 אלף ש"ח) במספר שנות הוותק

​

במקרה שעבר זמן (הסתיימה שנת המס הבאה), תנאי ברירת המחדל מתקיימים ולא הוגש טופס 161   -  עמדת רשות המסים היא שרצף הקצבה בתוקף ולא ניתן לשנותו - דהיינו, כדי למשוך כספים יש לבצע חרטה מרצף קצבה... (תוצאת המס לרוב פחות טובה בהשוואה לתוצאה כשמוגש טופס 161א בזמן).

​

למי שעשה בעבר רצף פיצויים, אסור להסתמך בפרישה ממקום העבודה הנוכחי על רצף הקצבה האוטומטי , ועליו לבחור אקטיבית לייעד לפחות 1,000 שקל לרצף פיצויים ואת היתרה לרצף קצבה

במידה ויחול הרצף האוטומטי המשמעות היא סיום רצף הפיצויים באותו מועד (גם אם הדבר מתגלה שנים אחר כך - התוצאה עלולה להיות "תאונת מס").

​

לגבי מקרים שבהם העובד פרש לפני 2017, לא טיפל (לא הגיש טופס 161א לפקיד שומה ולא קיבל אישורים בנדון) וסכומים העומדים לרשותו אינם עולים על הגבוהה משתי התקרות הנ"ל;

ניתן לבקש מפקיד השומה להכיר ברצף קצבה רטרואקטיבית למועד העזיבה, באם עומדים בתנאים מסוימים ( חוזר מ"ה 4-2019, סעיף 2.5):

- במועד העזיבה טרם הגיע לגיל 60 ומספר שנות העבודה אצל המעסיק לא עלה על 10 שנים

- מקור הכספים בהפקדות לקופות גמל לקצבה (ובמקביל אליהן הופקדו תגמולים)

באם לא עומדים בתנאים אלו, יש צורך להגיש בקשה מיוחדת לנציבות מס הכנסה.

​

פריסת הכנסות על פני מספר שנים 

  הכללים לפריסה נקבעו בסעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה המתיר לנישום לבקש פריסה לאחור וקובע שהכללים לגבי פריסה קדימה יקבעו לפי שיקול הדעת של רשות המסים.

​

ב 2.6.2022 פורסם חוזר רשות המסים בנושא: סעיף 8(ג) לפקודה - פריסת הכנסה (לחצו לקרוא) 

החוזר מרכז את כל ההוראות בנושאי פריסת הכנסות המתקבלות בשנה מסוימת ומדווחות לצרכי מס על פני מספר שנים, מפרט באלו אירועים הפקודה מתירה פריסות , מה התנאים בכל סוג אירוע וכו.

​

ניתן לבקש בטופס 116ג  אישור לפריסה אחורנית ל; מענק פרישה/יחוס הפרשי שכר/יחוס הפרשי קצבה לשנים קודמות/היוון קצבת אכ"ע/היוון קצבת שאירים/היוון דמי לידה/דמי מילואים ביטוח לאומי/פדיון חופש.

ניתן לבקש לפרוס אחורנית על פני התקופות הרלוונטיות עד 6 שנים אחורה. (הכדאיות תלויה באם שיעור המס השולי בשנים הקודמות היה נמוך בהשוואה לשיעורו בשנת הפרישה).

הגשת הבקשה תעשה במסגרת תאום מס (אם התקבלו בשנה הנוכחית) או ביחד עם הגשת הדוח השנתי בשנה שבה נתקבלו. פקיד השומה יבדוק ויאשר את הבקשה.

אין צורך להגיש במיוחד דוחות לשנים קודמות אלא רק לתת מידע בדבר ההכנסות האחרות באותם שנים.

​

ניתן גם לבקש בטופס 116ג, פריסה של מענק הפרישה לשנים הבאות (קדימה) או פריסה קדימה של היוון קצבת אכ"ע(בכפוף לנהלים)  - במקרה כזה צריך  להגיש דוחות מס שנתיים לכל אחת מאותן השנים החל משנה שבה התקבל המענק.

חישוב הפריסה קדימה נעשה ע"י חלוקת הכנסה מסוימת על פני מספר שנות מס, כל 4 שנות וותק כשכיר במקום העבודה מקנות שנת פריסה, עד 6 שנות פריסה.

תקופת הוותק המינימלית לפריסה היא 6 שנים (שתי שנות פריסה במעוגל).

ככלל, שנת הפריסה הראשונה תהיה השנה שבה פרש העובד ממקום העבודה.

אולם אם העובד פרש מ 30 בספטמבר ואילך ניתן יהיה לבקש שפריסה תחל מהשנה העוקבת.

תשלום מקדמת המס, כפי שנקבעה במסגרת אישור הפריסה, מהווה חלק בלתי נפרד מהתנאים לאישור הפריסה, מקדמת המס תשולם עד תום שנת המס שבה ניתן האישור או תוך 90 יום ממועד מתן האישור, לפי המאוחר. 

בהמשך מדווחת בכל אחת משנות הפריסה הכנסה המתייחסת עליה ומס היחסי מתוך המקדמה וחישוב הסופי נערך במסגרת הדוח השנתי.

​

החוזר, מחדש ומקנה אפשרות למי שקיבל מענק לפני 30 לספטמבר באותה שנה לבקש שהפריסה תחל מהשנה הקלנדרית הבאה ועד לתם הפריסה המקורית - לקצר בשנה את תקופת הפריסה.

זו גמישות מבורכת, שכדאי לבחון אותה אם בשנה הנוכחית הכנסות צפויות להיות גבוהות מהכנסות בשנות הפריסה בעתיד.

 

חידוש נוסף בחוזר מתייחס לנכים לצמיתות בנכות רפואית מעל 90%  (הזכאים לפטור שנתי  של 431 אלף שקל לנכים רגילים וכ661 אלף שקל לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה), במידה ובכל אחת משנות הפריסה, סך כל ההכנסות הצפויות של נישום כזה הכוללות גם את חלק מענק הפיצויים הנפרס אינו מגיע לחבות מס, הנישום לא יידרש לתשלום מקדמת מס כלשהי אלא רק לדיווח השנתי (אי הגעה לחבות המס תתחשב; בזכאות לנקודות זיכוי, בסכום הפטור לנכה רפואי, בסכום הפטור לפי קיבוע זכויות וכו).

     אולם במקרה של פטירה במהלך שנות הפריסה (חו"ח) כאשר לא שולמה מקדמה, ההכנסות מפריסה שמיוחסות לשנים שלאחר שנת הפטירה יתווספו להכנסות המבקש בשנת הפטירה!

לחלופין, עומדות בפני יורשי המנוח שתי אפשרויות נוספות-

1.  פריסה חדשה בתיק המבקש עד שנת הפטירה

2.  ייחוס ההכנסה מפריסה בשנים שלאחר הפטירה להכנסתם של יורשי הנישום לפי שיעור חלקם בעיזבון – מס מוגבל %40.

​

החוזר דן בנוסף גם בפריסות של; מענקי פיצויים והכנסות אחרות שמתקבלות לאחר פטירה , פדיון חופש, פריסת סכומים המתקבלים מהיוון קצבה מאת מעסיק או קופת גמל,  פריסת היוון קצבאות שארים והיוון קצבה בשל אובדן כושר עבודה, פריסת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי ועוד.

 

במקרים בהם מקדמת הפריסה לא שולמה עד תום שנת המס שבה ניתן האישור או תוך 90 יום ממועד מתן האישור לפי המאוחר, אישור הפריסה יבוטל!

ולכן יש להקפיד שגם אם לא מושכים את הכספים עפ"י אישור הפריסה - חייבים לבקש מחברת הביטוח / בית ההשקעות  המנהלים את הקופה לנכות מהסכום שהושאר בקופה את המס שנקבע באישור ולהעבירו לרשות המסים בזמן [ דהיינו חייבים לטפל באישור  ולא "לשים אותו במגירה"] 

​

באם  אישור הפריסה מבוטל תחול חובה לתשלום מס מיידי, והכנסה שהייתה אמורה להפרס תדווח במסגרת הכנסות השנה לפי שעור המס השולי -   דהיינו, סכום המס, בביטול, יהיה גבוה בהרבה בהשוואה למס שנקבע בפריסה...

​

"חזרה מבחירה ברצף קצבה" – האם אפשרי ומתי?

ניתן לחזור מכל בחירה שנעשתה ברצף קצבה (גם אם נעשו מספר בחירות - ניתן לחזור מבחירות קודמות כל אחת מהן בנפרד), באמצעות הודעה לפקיד השומה. התוצאה תהיה מיסוי כספי הפיצויים (כולל רווחים שנצברו) בשנת ההודעה, (ראו גם דיון בכדאיות בהמשך, הערות 3,4)

​

אם החזרה התרחשה לאחר מועד הזכאות לקצבה (67 לגברים, +62 לנשים), היא תחשב כאירוע של היוון קצבה (עדיף!).

​

פריסה לשנים קודמות של סכום המתקבל מחזרה מרצף קצבה:

במצב שבו,  העובד משך, בעת הפרישה, רק את מענק הפרישה הפטור ממס ואילו את החלק החייב במס בחר לייעד לקצבה ובמועד מאוחר יותר החליט לבצע חזרה מרצף קצבה ולקבל לידיו את יתרת המענק -  אזי, במועד החזרה ובגין חלק המענק החייב במס תתאפשר פריסה לאחור על פני שנות העבודה שבהן נצברו הסכומים, אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנה שבה ביצע חזרה מרצף קצבה. 

דוגמה: מועד הפרישה וקבלת המענק - 5/2019 ,תקופת עבודה - 24 שנים. במועד הפרישה העובד משך את כל המענקים הפטורים ובחר לייעד לקצבה את חלק המענק החייב במס בסך 240 אלף ₪

ב- 5/2023 החליט לחזור בו מבחירתו לרצף קצבה וביקש פריסה לאחור של הסכום האמור, שנכון למועד החזרה עמד על סך 300 אלף₪.  במקרה זה, שש השנים הרלוונטיות הן 2018 ועד 2023  אולם, ניתן לפרוס לאחור רק על פני שנות העבודה שבהן נצברו הסכומים ולכן במקרה זה תתאפשר פריסה לאחור לשנים 2018 ו- 2019 בלבד.

​

פריסה לשנים הבאות של סכום המתקבל מחזרה מרצף קצבה (בהתאם לשיקול הדעת)

במקרים בהם בעת הפרישה העובד משך רק את המענק הפטור ממס ואת חלק המענק החייב במס בחר לייעד לקצבה,  במועד מאוחר יותר החליט לבצע חזרה מרצף קצבה ולקבל לידיו את יתרת המענק - אזי, בגין חלק המענק החייב במס תתאפשר פריסה ליתרת השנים שבהן ניתן היה לפרוס (מלכתחילה).

​

דוגמה: מועד הפרישה וקבלת המענק - 2/2019 ,תקופת עבודה - 19 שנים. במועד הפרישה העובד משך את כל המענקים הפטורים ובחר לייעד לקצבה את חלק המענק החייב במס בסך 200 אלף ₪

ב- 2/2023 החליט לחזור בו מבחירתו לרצף קצבה וביקש פריסה, בסכום שנכון למועד החזרה עמד על סך 270 אלף₪.  במקרה זה, חמש השנים הרלוונטיות הן 2019 ועד 2024 ותאושר פריסה של ה 270 אלף על פני יתרת השנים; 2023-2024.

 

אם בעת הבקשה המקורית, התקבל בנוסף לרצף הקצבה גם מענק בפטור ובוצעה פריסה קדימה  על חלק אחר של המענק, וכעבור כמה שנים מבוקשת חזרה מרצף קצבה - לא תותר פריסה שלה.

באם בעת הבקשה המקורית, התקבל בנוסף לרצף הקצבה גם מענק בפטור ובוצע פריסה אחורנית על חלק אחר של המענק,   כעבור מספר שנים מבוקשת חזרה מרצף הקצבה - כן תותר פריסה שלה אחורנית. 

​

"רצף פיצויים" – הגדרה, מתי אפשרי, תנאים

רצף זכויות פיצויים (רצף בין מעבידים) משמעו דחיית התחשבנות המס בגין הכנסה מפיצויים ממקום עבודה מסוים, עד למועד הפרישה העתידי ממקום עבודה אחר. זאת, בדרך של השארת או הפקדת כל כספי הפיצויים בקופות ההוניות בעת הפרישה הראשונה, ומשיכתם כסכום חד-פעמי בעת הפרישה העתידית. 

​

בעזיבה, לא ניתן לבחור בטופס 161 בצרוף של פריסה של חלק מכספי הפיצויים החייבים במס ביחד עם בקשה לרצף פיצויים  של חלק אחר מהכספים וכשרלוונטי כדאי לבחון בזהירות מה עדיף.

                                                                             
כשהעובד יפרוש ממקום העבודה הבא, תעמוד בפניו הבחירה האם לבצע רצף נוסף או לבצע התחשבנות על כל הפיצויים שנצברו ממעסיקים קודמים שנכללו ברצף.

​

הבחירה ברצף פיצויים מחייבת מסירת הודעה בנדון לנציבות מס הכנסה, ומציאת מעביד חדש שיפקיד פיצויים לקופה בתוך שנה. 

אם לא נמצאה עבודה כשכיר במקום חדש עד תום השנה, רצף הפיצויים מתבטל רטרואקטיבית, ונעשית התחשבנות מיסוי למפרע למועד העזיבה (ישנה חובה לדווח על כך).

​

"חזרה מבחירה ברצף פיצויים" - האם אפשרי ומתי ?

בתוך שנתיים מיום הבחירה ברצף הפיצויים ניתן להתחרט, ולהודיע לפקיד השומה על חזרה מהבחירה ברצף הפיצויים ("חזרה מרצף פיצויים"), מועד החזרה יחשב מועד הפרישה.

​

לאחר שנתיים, החרטה אינה כדאית - שכן חיוב המס יחול בשיעור מלא, ללא אפשרות לקבלת פטור חלקי עבור הפיצויים. במקרה כזה, מומלץ להמתין עד לגמר ההעסקה אצל המעביד הנוכחי.

​

תוצאת החרטה (במהלך השנתיים) תהיה מיסוי כספי הפיצויים כולל הרווחים שנצברו וניתן יהיה למשוך את חלק הפיצויים הפטור לפי הוותק עד למועד עזיבת מקום העבודה האחרון שבו ביקש רצף פיציים  במכפלת השכר במועד זה צמוד למדד.    יתרת הכספים (מעל המענק הפטור שבוקש) חייבת במס וניתן לפרוס אותה.

​

פריסה  הינה חלוקת הכנסה על פני מספר שנות מס, כל 4 שנות וותק מקנות שנת פריסה, עד 6 שנות פריסה.  הכללים לפריסה נקבעו בסעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה המתיר לנישום לבקש פריסה לאחור וקובע שהכללים לגבי פריסה קדימה יקבעו לפי שיקול הדעת של רשות המסים.

​

פריסה לשנים קודמות של סכום המתקבל מחזרה מרצף פיצויים (עפי חוזר 2/2022)

פריסה לאחור תתייחס לשנות העבודה שבהן נצברו הסכומים אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנה שבה חזר הנישום מבחירתו וקיבל את המענק.

​

דוגמה: מועד הפרישה - 5.2020, תקופת עבודה - 24 שנים. במועד הפרישה בחר הנישום לייעד לרצף פיצויים את כל הסכומים שהועמדו לרשותו מהמעסיק, סכום של  300 אלף ₪. ב- 4.2022 החליט הנישום לקבל את המענק על ידי  חזרה מבחירתו מרצף פיצויים וביקש פריסה לאחור של הסכום האמור, שנכון למועד החזרה עמד על סך 360 אלף ₪.

פתרון: פריסה לאחור לשנות העבודה בשלהן נצברו הסכומים אך לא יותר מ-6 שנים המסתיימות בשנת קבלת המענק. במקרה זה, 6 השנים המסתיימות בשנת קבלת המענק הן שנות המס 2017 ועד 2022( כולל),  אולם, ניתן לפרוס לאחור רק לשנות העבודה. לכן, במקרה זה תתאפשר פריסה לאחור לשנים 2020-2017 בלבד.  

​

פריסה לשנים הבאות של סכום המתקבל מחזרה מרצף פיצויים - לפי שקול הדעת רשות המסים

מועד החזרה מרצף פיצויים יחשב כמועד הפרישה מהמעסיק לגביו ביקש רצף פיצויים. כמו כן, תאושר פריסה קדימה למספר שנות הפריסה להן זכאי הנישום.

​

בתנאי הדוגמה למעלה, ניתן כנראה לפרוס קדימה לשנים 2022 עד 2025  את 360 אלף ₪

הערה: החוזר 2/2022 אינו נותן דוגמה וניתן לכאורה לפרש אותו גם כמתייחס לשנים 2022 - 2028

​

רצף קצבה – כדאיות ודיון

מדינת ישראל מעדיפה שתושביה יבחרו להשאיר את כספם בקופות פיצויים ויקבלו קצבה (פנסיה) מאשר שימשכו אותם בפטור בעת עזיבת מקומות עבודה שונים במהלך חייהם ובהגיעם לגמלאות יסתבר שהם נותרו ללא הכנסה חודשית מספקת למחיה.  

​

מנגנון רצף קצבה הוא אחד הכלים העיקרים לעידוד והעדפת החיסכון לפנסיה. הוא מאפשר לדחות את מועד תשלום המס על כספי הפיצויים למועד קבלת הקצבאות ומעודד לחסוך ולהגדיל את סכומי הפנסיוניות העתידות.

​

 רצף קצבה - יתרונות חסרונות ודיון:

1. ניתנת גמישות, בעת העזיבה, למשוך את סכום הפיצויים הפטור (כ 13.3K * שנות וותק) ואת היתרה להשאיר בקופה ברצף קצבה.

לצורך עידוד הבחירה ברצף קצבה מוטל "קנס מיסוי" בסך 35% מערך כספי פיצויים שנמשכו בעבר בפטור ממס וזאת במסגרת תחשיב סל הטבות המיסוי בפרישה לגמלאות ("נוסחת הקיזוז"). 

דהיינו, באם מושכים פיצויים פטורים בעת החלפת עבודות, הטבות המס המצטברות לאורך "כל החיים" לרוב יהיו נמוכות משמעותית בהשוואה להטבות המצטברות באם לא נמשכו פיצויים בפטור בעת עזיבת מקומות עבודה בעבר.

​

2. קנס  35%  חל לגבי כל המשיכות בפטור שאירעו לאחר 2012 המתייחסות ל 32 שנות העבודה האחרונות. 

לגבי משיכות בפטור שאירעו לפני 2012 הקנס חל רק לגבי אותן המשיכות שבוצעו במהלך 15 שנות העבודה האחרונות שלפני הפרישה לגמלאות / קבלת קצבה חודשית.

​

3. הבחירה ברצף קצבה היא פר פרישה ממקום עבודה מסוים ומכאן שחרטה מתייחסת לה ספציפית, דהיינו ניתן להתחרט מרצף קצבה שבוקש אצל מעסיק אחד ולהישאר עם רצפי קצבה המתייחסים לפרישות ממעסיקים אחרים.

​

באם בוצעו בעת פרישה ממעסיק אחד מספר רצפי קצבה, החזרה מאחד תחייב חזרה מרצפים נוספים שבוצעו באותו מועד (להוציא רצפים בקופות ותיקות).

​

4. כאשר מבוצעת חרטה מרצף קצבה הדבר גורר חרטה מרצף פיצויים (אם קיים)!

​

5. היות וניתן לבצע חרטה מקצבה בכל עת, תכנון מס לגיטימי פוטנציאלי הוא חרטה מרצף קצבה בתקופה שהכנסות השוטפות קטנו (מס שולי נמוך יותר) ופריסת ההכנסה הנובעת מחרטה על פני מספר שנים קדימה (לפי 4 שנות ותק = שנת פריסה) - יאפשר חלוקה שווה יותר של הכנסה לצורך מס על פני השנים וחסכון מס יש לשים לב שפריסה תתאפשר רק למשך יתרת שנות המס (משנת החרטה) לגביהן ניתן היה לבצע פריסה מלכתחילה (ראו גם הסבר בפסקת חזרה מרצף קצבה).

​

6. במקרים של עזיבת מקום עבודה לפני 9.1.2000 ,שנמשכו בהם פיצוים בפטור ובוצע בזמנו בנוסף רצף קצבה (וקיים אישור על כך), ניתן כיום לבצע חרטה מרצף קצבה ולקבל פטור מס נוסף לפי  שנות ותק כפול תקרת הפטור. 

​

7. אין כדאיות לבצע חרטה מרצף קצבה בקופות הוותיקות (מבטחים, נתיב, מקפת וכו), בשל כללי הקופות שרואות בכך שבירה של כל החיסכון וסכום הפדיון החד פעמי נמוך מאוד בהשוואה לערך הפנסיות (קצבאות) שהיו ניתנות כרגיל בעתיד בפרישה לגמלאות.

אלטרנטיבה לבצוע חרטה מרצף קצבה או חרטה מרצף פיצויים יכולה להיות לקיחת הלוואה מהקופה לפיצויים שלכם.

​

8. לבעלי עסקים - אם צפוי הפסד שנתי ניתן לשקול ביצוע חרטה מקצבה (הכנסה בגינה יכולה להתקזז עם ההפסד העסקי).

​

9. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008, (לחצו) - מפרטות את ההוראות לגבי העברת כספים (ניוד) בין קופות.

התקנות מאפשרות טכנית למי שעדיין עובד  ומלאו לו 60 להעביר כספים רק של חלק הפיצויים ( שהופקד ע"י המעביד הנוכחי), מקופת גמל אישית (הונית) לקופת גמל משלמת קצבה (במטרה לקבל בפרישה פנסיה ולא לקבל בפרישה סכום חד פעמי).

למי שטרם מלאו 60, ניתן לבצע העברה כזו של כספי הפיצויים, רק אם בנוסף מעבירים (ביחד) גם את כספי התגמולים ההוניים המקבילים, לקופת הגמל המשלמת קצבה (לרוב פחות כדאי).

עמדת רשות המסים [20.4.2023, בהתבסס על סעיף 2 (ה) לתקנות האלו], היא שגם במקרה וניוד בוצע במהלך תקופת העבודה אצל אותו מעסיק, הכספים שנוידו  ימשיכו לשמור על מהותם ואפיונם במועד ההפקדה המקורי (ראו טופס 161 חדש; דברי הסבר (הערה 16,  קוד המשלם = 4)

​

רצף פיצויים - יתרונות חסרונות ודיון:

1. במקרים רבים, בשנים מאוחרות יותר או לאחר הפרישה לגמלאות, ההכנסה נמוכה יותר, ושעור המס עליה נמוך יותר בהשוואה לשיעור המס העכשווי (במועד הפרישה) ...

עם זאת במיוחד בהחלטות לגבי רצף פיצויים הדבר מצריך בדיקה פרטנית בהתאם לרמות השכר, מקום מגורים (זכאות להנחת ישובים), נכות, מצב בריאותי, תוכניות התעסוקה לשנה הקרובה ונסיבות אישיות אחרות וכו.

​2. האם יש צורך מידי בכסף לצורכי מחייה עד למציאת עבודה חדשה והעדר מקורות אחרים כספים (למשל חסכונות קרנות השתלמות) הניתנים לשימוש בתקופת בינים זו.

​3. הצפי הוא שבמרבית המקרים - סכומי קצבאות הפנסיה נטו בפרישה לגמלאות תהיינה נמוכות בעשרות אחוזים מסכומי המשכורת נטו האחרונה.                    

הסכומים נטו (לאחר מס) שיחסכו באמצעות מנגנון רצף הפיצויים יהוו מעין השלמה ויהיו נזילים במלואם. הם יאפשרו לגמלאים לשמור על רמת החיים דומה לתקופה שבה היו שכירים וכן לדחות את מועד תחילת קבלת הפנסיה וע"י כך לקבל סכום פנסיה גבוה יותר.

​4. מנגנון הרצף מאפשר ומעודד לחסוך את כספי הפיצויים לטווח ארוך ולהשתמש בהם לאחר היציאה לגמלאות להבדיל ממצב שכספים מתקבלים מיידית ללא מגבלה, ואז עלולים לשמש לצריכה שוטפת ולא להיכלל כ"חסכון וולונטרי". 

​5. חשוב לשים לב, שאם עוזב לא מוצא עבודה כשכיר בתוך 12 חודשים -  מבוטל אישור רצף הפיצויים מלכתחילה.  מכאן שאם ישנה כוונה להפוך לעצמאים או שיש סיכוי גבוה שלא תמצא עבודה חדשה בתוך 12 חודשים אזי אין כדאיות בבקשה לאישור רצף פיצויים  (לחליפין ניתן לפתוח חברה בבעלותכם ולהיות מועסק על ידה  - בעל שליטה).

​6. מגבלה זו של צורך במציאת עבודה חדשה כשכיר בתוך 12 חודשים לצורך שימור דחית המס – רצף הפיצויים וגלגול הרצף בעזיבת עבודה עתידית אצל המעסיקים  הבאים, תלווה אתכם עד ליום היציאה לגמלאות .  כמו כן, לא ניתן יהיה בעת עזיבת מקומות עבודה עתידים לבצע פריסה לצורכי מס כל עוד רצף  הפיצויים (מהמעסיקים  הקודמים) נשאר בעינו.  (מס הכנסה אינו מאפשר לבצע רצף ופריסת מס בו זמנית).

​7. ברצף פיצויים מחברים את כל תקופות העסקה אצל המעסיקים השונים ביחד, התוצאה היא שבגמר הרצף ניתן לקבל תקופת פריסה ארוכה יותר, עד 6 שנות פריסה  ( כל 4 שנות ותק מקנות שנת פריסה אחת).  התוצאה היא שהכנסה המיוחסת לכל אחת משנות הפריסה קטנה יותר ומס השולי עליה צפוי להיות נמוך יותר והתוצאה חסכון בתשלומי מס...  הדבר חשוב במיוחד במקרים של אי תעסוקה או ירידה משמעותית במשכורת בגילאי ה 60. , במקרים כאלו כספים אלו יכולים לשמש לגישור ולתוספת הכנסה עד לתחילת קבלת פנסיה.

 8. אם יש סיכוי גדול להיות בלתי מועסקים בשנה שנתים אחרי העזיבה של מקום העבודה האחרון, כדאי לשקול לא לבצע רצף פיצויים ובמקום זאות לבצע פריסה של הכנסה ובנוסף לבדוק בנפרד את כדאיות קבלת הפטור מפיצויים (לפי 12.3K לשנת וותק).

​9. לחברה צעירים שהכנסתם הנוכחית נמוכה מ8000  שקל ומצפים שמשכורתם אצל המעבידים הבאים תעלה בעשרות אחוזים ומעלה, כדאי לבחור ברצף פיצויים, דבר הפותח את האפשרות בפרישות הבאות לשקול לנצל לצורכי חישוב הפטור לפיצויים, תקופת וותק ארוכה יותר.

​10. במקרה של מוות חו"ח, הרצפים (פיצויים או קצבה) מסתיימים - השאירים יכולים לקבל פטור כפול על  מענקי הפיצויים (כ 26.6 אלף שקל לשנת וותק בהשוואה ל 13.3 אלף בפרישה רגילה), במקרה כזה תקופת חישוב פטור ממס ארוכה יותר בהתקיים רצף פיצויים ופטור 

גדול יותר.  כמו כן הם יכולים לבצע לבצע פריסת יתרת הכנסה החייבת אחורנית,  יתרת הכנסה שאינה פטורה מחויבת בתקרה של עד 40% מס.

במקרה בו לנפטר אין שאירים והיורשים זכאים למענק הפטירה, הפריסה תתאפשר רק אם מדובר בחלוקה של מענק הפטירה ליורשים לפי דין, שנעשתה לפי כללי ברירת המחדל הקבועים בחוק הירושה

לחליפין ניתן לבצע פריסה לאחור בתיק הנפטר.

​

11. במקרים של מקבלי משכורת גבוהה (מעל 39 אלף ב-2023) שצפויים לקבל  סכום השלמה גדול, כדאי לשקול לוותר על רצף הפיצויים ולהעדיף למשוך במזומן את כספי ההשלמה תוך ניצול פטור הרגיל (13,310 לחודש X שנות ותק) ופריסה של היתרה כהכנסה למס – עד ל 6 שנים  בהתאם  לוותק ולהימנע מהצורך בגילום למס מידי של חלק נכבד מסכום ההשלמה.

בנוסף קיימת מגבלה שסכום המבוקש לרצף לא יעלה על תקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק * וותק אצל אותו מעסיק, בצרוף סכום ההתחייבות לפיצויים של המעסיק (משכורת אחרונה - ברוטו לגמל * שנות וותק).

​12. משיכת כספי פיצויים, אם מקופת גמל לפיצויים ואם מקופת גמל לקצבה, גוררת אחריה חזרה מכל הרצפים בקופות גמל לפיצויים.

​13. ניתן לבקש לעשות רצף פיצוים על חלק מהכספים המופקדים בקופת גמל לקצבה לא משלמת (שאינה קרן פנסיונית ).

​14. למורים המחליפים מעסיק (עוברים לעירייה אחרת וכו), עדיף לבצע רצף פיצויים בעזיבה מלמשוך מידית את הכספים ההוניים או השלמת פיצויים ע"י מעסיק (+רצף קצבה לכספים הקצבתיים), היות שפדיון ימי מחלה משולם לרוב רק בעת הפרישה לגמלאות (במימון משרד החינוך).  נשמח לייעץ ולהרחיב בנושא... במקרים הרלבנטיים.

​15. לצערנו בגילאים מתקדמים יש קושי לרבים (כולל לבכירים) למצוא מקום עבודה חדש ורמת ההשתכרות נוטה לרדת, כספי רצף הפיצויים יכולים לתת מענה לצורך ל"כסף ליום סגריר" - בעת העזיבה האחרונה, ניתן יהיה לפרוס קדימה על פני מספר שנות מס את כספי רצף מהעבר והכנסה שתתקבל מהם תשמש  לגישור עד לתחילת קבלת הפנסיה ותמוסה בשעור מס נמוך יחסית.

​

עזבתם או החלפתם מקום עבודה וקיבלתם המלצה מסוכן הסדרים פנסיוני או מסוכן הביטוח  ועדיין מתלבטים ולא בטוחים בבחירה בין ; רצף פיצויים/ רצף קצבה/ קבלה מידית של כספי הפיצויים בפטור או שלא בפטור/ פריסה / צרופים של הנ"ל (לאור, אי ודאות תעסוקתית עתידית, או/ו קבלת מענקי פרישה מיוחדים וכו ) -

נשמח להיפגש ליעוץ וטיפול בקבלת האישורים מרשות המסים ו/או לצורך  מתן "חוות דעה שנייה" (Second Opinion) - יעוץ אובייקטיבי המותאם לכם אישית.

​

לחצו לקריאה, מה השלכות הבחירות בטופס 161 - בהגעה לגיל פרישה / פטור בקיבוע זכויות